בטוח לאומי-סניף ירושלים נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח'

פסק דין

התובע בתיק זה, המוסד לביטוח לאומי, אשר שילם לנפגע דמי פגיעה וקצבת נכות בגין פגיעתו בתאונת דרכים, שהינה תאונת עבודה, הגיש תביעה כספית בסד"מ נגד חברות הביטוח, שביטחו את הרכב בו נסע הנפגע כאשר נפגע בתאונה (להלן: "הנתבעות"). התביעה נסמכה על הסכם, שנחתם בין התובע לבין הנתבעות.

הנתבעות הגישו בקשת רשות להתגונן בטענה, כי למרות שהרכב בו נסע הנפגע לא היה רשום במשרד הרישוי על שם החברה המעבידה של הנפגע, במועד התאונה היה אותו רכב בבעלות המעבידה. לפיכך, טענו הנתבעות, יש לראות ברכב "רכב מעביד", כהגדרתו בהסכם, ולקבוע שאין למשיב זכות שיפוי.

בעקבות הסדר דיוני, אליו הגיעו הצדדים, ניתנה לנתבעות רשות להתגונן מבלי שהתקיים דיון.

התקיימה ישיבת קדם אחת. בישיבה זו ניתנו על ידי ביהמ"ש צווי גילוי ועיון במסמכים וכן קצב בית המשפט מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.

לאחר שהועברו מסמכים בין הצדדים, הגישו הצדדים הסכם פשרה שנקשר ביניהם. בהסכם הפשרה הודה התובע, כי למרות שהרכב נשוא התביעה לא היה רשום במשרד הרישוי על שם החברה המעבידה של הנפגע, היה הרכב, נשוא התביעה, במועד הרלבנטי בבעלות קניינית של המעבידה. הצדדים הסכימו, כי התביעה תימחק וכי נותר לבימ"ש זה לפסוק בעניין שכ"ט והוצאות בלבד וזאת לאחר שמיעת טיעוני הצדדים. עוד הסכימו הצדדים, כי כיוון שהוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי [ע"א 11515/07 (מחוזי י-ם)] שקבע, כי לעניין השאלה אם הרכב "בבעלות המעביד" כמשמעות המונח בהסכם, הבעלות הקניינית היא המכריעה, ולא הבעלות הרשומה במשרד הרישוי, הרי אם תתקבל בקשת הרשות להתגונן, שהוגשה לביהמ"ש העליון, יבוטל פסק הדין שניתן בתיק זה בפשרה ויוחזרו ההוצאות, אם יפסקו כאלה, והתובע יהא רשאי להגיש תביעתו מחדש תוך 90 יום מיום קבלת פסה"ד של בית המשפט העליון, כאשר התביעה החדשה תתנהל מאותו שלב בו ניתן להסכם פשרה זה תוקף של פסק דין. עוד הוסכם בין הצדדים באשר לשיעור הריבית לה יהא זכאי התובע.

לנוכח ההסכמה הנ"ל נותר לבית המשפט לאשר את הסכם הפשרה ולהיזקק לשאלת החיוב בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד.

א.אני מאשרת את הסכם הפשרה מיום 8/11/09 ונותנת לו תוקף של פסק דין.

ב.לעניין החיוב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד: העובדה, שמחד, חסך התובע התדיינויות רבות בהסכמה, אליה הגיע מיד לאחר שקיבל את המסמכים מהם למד על כך שלמעביד של הנפגע בעלות קניינית ברכב בו נסע הנפגע בעת תאונת הדרכים, ומאידך, לנוכח העובדה שההסכמה, אליה הגיעו הצדדים, לא חיסלה באופן סופי את הסכסוך, שכן הוסכם על מחיקת התביעה ועל אפשרות חידושה של התביעה בהתאם לתוצאות ערעור בתיק אחר, אני מחייבת את התובע:

א.להשיב לנתבעות ההוצאות שהוצאו בפועל בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית ממועד הוצאתן.

ב.לשלם לנתבעות השתתפות בשכ"ט עורך דינן בסך 4,000 ₪ + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים עותק מפסק הדין במסירה כדין.

ניתן היום, כ"ה אדר תש"ע, 11 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: